פסק-דין בתיק ת"א 16906-08

התובע הגיש בקשה לביצוע שטר בקשר להמחאה שמשכה (נתנה) הנתבעת כנגד חוב שחייב צד שלישי לתובע. ההמחאה הייתה משורטטת ולא נרשם בה שמו של הנפרע. את שם התובע במקום המיועד לרישום שם הנפרע, הוסיף בא-כוחו של התובע והפקיד את ההמחאה בחשבונו של התובע.

המחלוקת היא בשאלה האם חלה חובה על הנתבעת לפרוע את ההמחאה, בשל היות התובע אוחז כשורה בהמחאה.

א.         הערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין

2.         תובענה זו לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעה לפני כבוד השופט (בדימוס) יצחק מילנוב, אשר פרש לגמלאות לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם וקודם למתן פסק הדין. משחלף המועד שנקבע בסעיף 15(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם להנחיית נשיאת בית משפט זה, הועבר התיק אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט מילנוב תשמענה פעם נוספת (ראו: ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם, פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).

ב.         עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים

            עיקרי ההליכים

3.         נפתח בעיקרי ההליכים ולאחריהם יובאו עיקרי העובדות, שבעיקרן אינן שנויות במחלוקת. פירוט הדברים יובא על סמך האמור בתצהירי הצדדים, בנספחיהם, בפרוטוקול הדיון ובשאר המסמכים וכתבי הטענות המצויים בתיק בית המשפט.

4.         ביום 17.10.2007 הגיש התובע אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים בקשה לביצוע שטר נגד הנתבעת, חברה העוסקת בהמרת מטבע חוץ ובניכיון המחאות (תיק הוצל"פ 03-26838-07-1). הבקשה הוגשה בקשר להמחאה על סך 187,000 ש"ח שנמשכה על-ידי הנתבעת שמועד פירעונה היה 21.8.2007.

ביום 25.11.2007 הגישה הנתבעת אל לשכת ההוצאה לפועל התנגדות לביצוע ההמחאה, אשר הועברה לדיון בפני רשם בית-משפט זה. ההליכים בהוצאה לפועל עוכבו וביום 21.7.2008 ניתנה החלטת כבוד הרשם א' פוני שלפיה ניתנה לנתבעת רשות להתגונן (יוער כי במקביל הוגשה בקשת התובע אל ההוצאה לפועל להטלת עיקול על כספי הנתבעת. הבקשה התקבלה, אך בוטלה בהחלטה של כבוד הרשם וערעור שהוגש על החלטה זו נדחה).

5.         על-פי החלטה מיום 12.1.2009, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, כך שתחילה, ביום 12.3.2009, הוגשו תצהירי התובע ולאחר מכן, ביום 5.5.2009 הוגשו תצהירי הנתבעת.

בהקשר זה ראינו להעיר כבר עתה, כי טענת התובע היא, שהוא אוחז כשורה בהמחאה, וזאת בהיעדר מחלוקת שבכל מקרה, התובע אוחז בהמחאה, אפילו אינו אוחז כשורה. על-פי סעיף 29(ב) בפקודת השטרות (נוסח חדש), חזקה היא שהאוחז בשטר אף אוחז בו כשורה. מכיוון שכך, נטל ההוכחה עובר אל הנתבע, אשר נדרש להוכיח כי לא התקיימו התנאים שלפיהם אוחז השטר אוחז בו כשורה. לפיכך ובנסיבות אלו, חל היפוך הנטל ואף היפוך סדר הבאת הראיות, כך שהיה על הנתבע לפתוח בהבאתן.

6.         מכל מקום, מטעם התובע הוגש תצהירו של עו"ד רוני דובר (להלן - דובר), ומטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר ישראל לוי, מנהל הנתבעת ובעל מניותיה (להלן - לוי) וכן תצהירו של מר גיל מסטיי (להלן - מסטיי).

דובר ולוי נחקרו על תצהיריהם בדיון שהתקיים ביום 22.4.2010 ומסטיי נחקר על תצהירו בדיון מיום 25.5.2010. בתום הדיון ולבקשת הצדדים, נקבע כי סיכומי טענותיהם יוגשו בכתב. מטעם התובע הוגש ביום 10.6.2010 ומטעם הנתבעת הוגש ביום 1.9.2010.

            עיקרי העובדות

7.         לא הייתה מחלוקת כי מסטיי ואדם נוסף בשם מוני שמעון מידן, היו חייבים כספים לתובע, שהוא לקוח של עו"ד דובר. לשם הבטחת החזר החוב, נערך ביום 9.7.2007 כתב-התחייבות שעליו חתמו השניים, ועל-פיו התחייבו הם, ביחד ולחוד, לשלם לתובע ביום 10.8.2007 סכום בשקלים השווה ל-125,000$ על-פי השער היציג הידוע בעת התשלום, ובלבד שסכום זה לא יפחת מסך של 531,375 ש"ח. עוד נקבע בכתב ההתחייבות, כי אם תופר ההתחייבות והסכום האמור לא ישולם תוך שבוע מהמועד שנקבע, כי אז יהיה על השניים לשלם לתובע פיצוי ידוע ומוערך מראש בסך השווה ל-25,000$ על-פי השער היציג (להלן - כתב ההתחייבות. נספח א' של תצהירו של דובר).

8.         משלא נפרע החוב בהתאם לכתב ההתחייבות חרף פניותיו של דובר אל מסטיי, נפגש דובר עם מסטיי ביום 21.8.2007, כדי לדרוש שיפרע את החוב. במהלך הפגישה התקשר מסטיי אל לוי וביקש ממנו להעביר המחאה אל דובר, ועוד באותו יום הועברה לידי דובר ההמחאה נושא התביעה. המחאה זו הייתה כאמור, על סך 187,000 ש"ח שנמשכה על-ידי הנתבעת ומועד פירעונה היה לאותו יום, 21.8.2007 (להלן - ההמחאה).

אין מחלוקת כי כל פרטי ההמחאה מולאו, למעט שמו של הנפרע, וכי דובר מילא בעצמו פרט זה בכך שכתב במקום המיועד לכך את שמו של התובע. גם אין מחלוקת כי ההמחאה הייתה משורטטת (שני קווים אלכסוניים בחלקה העליון).

עוד באותו יום, הפקיד דובר את ההמחאה בחשבון הבנק של התובע.